האם חבר עמותה יכול לקבל שכר? בואו נצלול לתוך העולם הפיננסי של חברי העמותות!
נדמה שהסיטואציה הבאה מוכרת לכולנו: אתם יושבים עם חברים וכל אחד מציע רעיונות לשיפור החברה שלנו. ואז מישהו מושך את הזרקור אל חבר העמותה שתמיד נמצא על הקו – האם יכול להיות שגם הוא מקבל שכר? רגע, מה זה בכלל אומר? במאמר הזה נענה על השאלות המפחידות האלה, נבין את המצב ונראה מה קורה מאחורי הקלעים של ניהול העמותות. מוכנים? יצאנו לדרך!
כל מה שחשוב לדעת על עמותות
עמותות, כמו שכולנו יודעים, הן גופים ללא מטרת רווח, שתפקידן לפעול למען מטרה מסוימת, כמו רווחת ציבור מסוים או קידום נושא חברתי. זה מה שעושה את השאלה שלנו למורכבת: כאשר מדובר במי שמנהל את העמותה או מסייע בה, מה קורה עם השכר? האם המילה "חבר" היא גם תואר ענייני או שהיא אומרת "שלום, אני כאן כמתנדב"?
חוק העמותות והאתיקה
במדינת ישראל, השאלה אם חבר בעמותה יכול לקבל שכר נוגעת לחוק העמותות, שתכליתו למנוע אי-סדרים פיננסיים והונאות. החוק קובע באופן מפורש כי חברים בעמותה לא יכולים להרוויח משכורות על עבודה שהם עושים בעמותה, אלא אם מדובר בתפקידים מסוימים והכוונה היא לקידום המטרות של העמותה. פשוט כמו סלט ירקות, או שאולי לא?
אז מי יכול לקבל שכר ומה התנאים?
באופן עקרוני, חברי דירקטוריון בעמותה יכולים לקבל שכר אם יש לכך אישור בהתאם לפרטי החוק. זה אומר שלפעמים מדובר בתפקידים משמעותיים שמקדמים את המטרות של העמותה ולא סתם "נציגים".
- תפקידים ניהוליים: למשל מנהלים או רכזי פרויקטים.
- סכום השכר: צריך להיות סביר ולא מוגזם, אחרת זה עלול להיראות כמו מינוי של טבעות פיקוד בעידות אולימפיות.
- אישורים: ידרשו אישורים מתאימים להבטחת שקיפות כלפי הציבור.
איך זה עובד מעשית?
בהבנה מעשית, כיצד תהליכים אלו עובדים? ובכן, יש חובה לערוך תהליך פתוח ומסודר לגיוס דמויות מפתח בעמותה שיכולות לקבל שכר. מעבר לכך, המידע לגבי שכרם של חברי העמותה חייב להיות זמין לציבור, מה שיכול להיראות כמו הצגת זוכה טלוויזיה בשידור חי – כולם רוצים לדעת מי הולך לקבל את התואר!
מה אומרים המומחים? ומה לגבי עדויות מהזירה?
ופתאום, מרגע לרגע, עולה שאלה שסוף סוף יכולה לעזור לנו: האם חברי העמותות באמת יכולים להיות עובדי ציבור? לפי דיווחים שונים, המומחים טוענים שאין פסול בכך שאדם ששואף להתמקד במטרות חברתיות יוכל גם לקבל שכר על שעות רבות של עבודה. עם זאת, יש מקום לפקוח עין על תהליכי גיוס התקציבים בעמותות, מהמונח המסורתי של "שקיפות" ועד ל"סף גובה השכר".
אילו עובדות משמחות כדאי לדעת?
- במרבית המקרים, חברי העמותה מתנדבים, ורק לעיתים רחוקות הם מקבלים שכר.
- העמותות הגדולות כמו "עזר מציון" ו"ביקור חולים" עשויות לשלם שכר לחלק מעובדיהם, אך זה נעשה תוך שמירה על כללי שקיפות.
- אם השכר לא נראלי? יש קולות ציבוריים להגיב ולבקש דין וחשבון.
שאלות ותשובות נפוצות
ש. האם חבר עמותה יכול להיות משולם עבור שעות נוספות?
ת. ברוב המקרים, חברי העמותה אינם זכאים לשכר נוסף, אלא אם קיימת סיבה מצרפת להתעלות מעל ניהול רגיל של העמותה.
ש. האם ניתן לשלם לחבר עמותה בתמורה לשירותים שניתנים?
ת. כן, בתנאים מסוימים ובפרסום מלא על כך.
ש. מה קורה עם חבר המועצה שמתפרנס מקמפיינים של עמותה?
ת. זה יכול להיות מקובל, בהנחה שהשכר נתפס כהוגן ונשקל על סמך נתונים אובייקטיביים.
ש. האם יש עמותות שמציעות שכר גבוה במיוחד?
ת. יש מעטים, אך המגבלות החוקיות והאתיות עשויות לגרום לתהיות רבות.
ש. איך נדע אם העמותה פועלת כשורה?
ת. אתם יכולים לבדוק את התחייבות הקהל ודו"ח שמתאים לכל גילוי ציבורי.
מה המסקנה? עמותות בשוק העבודה
ובכן, נו, מה המסקנה? אנחנו לא יכולים לקבוע באופן חד משמעי אם חבר עמותה יכול או לא יכול לקבל שכר. התשובות מסתתרות בין המילים "שקיפות" ו"אחריות", כמו ספרי מתכונים בידי של פרופסור בתחום הקולינריה.
בסופו של יום, חשוב לקיים דיאלוג פתוח, לשאול שאלות ולהיות מעורבים. העמותות שעושות פועל חיובי זקוקות לתמיכה של הציבור, וכולנו יכולים לתרום בדרך זו או אחרת.
וזהו, בסופו של דבר, לא משנה אם חברי העמותה מקבלים שכר או לא, מה שחשוב הוא לכולנו הוא לדעת שסופו של דבר, התשובות נמצאות אצלכם!