הדרך להתמודד עם עבירות אלימות במוסדות חינוך

עבירות אלימות חמורות במוסדות חינוך: איך מתמודדים עם תופעה זו?

עבירות אלימות במוסדות חינוך. נשמע כמו דיס של סרט רע, לא? אבל זה לא סרט, זה חיים אמיתיים. ויותר מזה, ספרות שכוללת אלימות, התנהגויות בעייתיות, דמיון עשיר והרבה מוטיבציה מגונה.

האם אתם תוהים למה הילדים שלנו לא תמיד רואים את המחנכים שלהם כהורים substitutes? אפשר לחשוב שזה קשור ל-DNA. או אולי לסביבתיות שדורשת מהם להיות יותר "החיים עצמם". ככה או ככה, המספרים לא משחקים לטובתנו, ואנחנו כאן כדי להבין את התופעה הכואבת הזו.

מהן עבירות אלימות חמורות בכלל?

נתחיל עם ההגדרה, כי באנו ללמוד. עבירות אלימות חמורות הן בעצם כל הפעולות הכואבות של הבני נוער שלך. יצא קצת מצחיק? לא מתכוונים לכך…

• תקיפת תלמידים אחרים
• רצח או ניסיון לרצח (לא זולל על הבשר…) – אנשים חיים כאן!
• הקללת מורים ואימות רגשית (נשאר תודעה משלך?)

מכירים את זה שקיבלתם מכות כשאתם מנסים להגיע לבית הספר? בהחלט לא מדובר על המורים – אלא על מה שמצפה לילדים כאשר הם יוצאים מהבית. אז כך, כל ניסיון אלים בולט ברקע.

מדוע זה קורה במוסדות החינוך?

אז למה זה קורה? האם זה בא עם התואר של "נשיאה לסוציולוגיה"? לא, אבל בואו נברר:

• השפעות חיצוניות: הסרטים הטובים, המשחקים האלימים, או כמו שאומרים, מה שהילד שומע בבית.
• שסעים חברתיים: ילדים מופרדים חברתית יהיו יותר פחות מחוברים לכיתה.
• בעיות משפחתיות: לא מספרים בבית ישווה אוכל בבית הספר.

איך מתמודדים עם התופעה? אוספים לאנשויות!

נכון, חינוך הישרדותי הוא חלק מתהליך לגיוס חברים חדשות, אבל מה כל זה אומר עבור העונה הנוכחית?

• תכניות חינוך רגישות: תוכניות המדריכות ילדים על עקרונות של אמפטיה וזכויות. איזו מדינה לא באמת רוצה לשמוע את זה?
• שיחות עם הורים: שנזמין אותם בפה מלא. הם בחיים לא שומעים דבר!
• תודעה חברתית בבתי ספר: לא מדבר על עשה לך טוב אלא על סליחה.

מ"ר – מי ראה את זה? ניטור ותמיכה

כמו כל ספידרמן טוב, במוסדות חינוך צריך תמיד לשים לב לסביבת המעבר. אנחנו מדברים על ניטור!

• הגברת המודעות: חומר האסור זקוק לשימוש על כל נושא.
• תמיכה רגשית: אין דבר טוב יותר מלדבר על רגשות עם איש מקצוע.
• משקול דעת זה לדרך: עזרה יומית לבדוק הערכות – לא הנחות!

שאלות ותשובות שרבים שואלים

• ש: מה זה עבירות אלימות במוסדות חינוך?
  ת: כל פעולה שמזיקה פיזית או רגשית, היא כביכול מתקיימת.
• ש: מי אחראי למניעת האלימות?
  ת: זה לא רק המורים – הורים וילדים חייבים לקחת חלק.
• ש: מה עושים במקרה של תקיפה?
  ת: מדברים עם המחנך! לא שזכרתם, נכון?
• ש: האם דיבורים עם הורים עשויים לשפר את המצב?
  ת: בהחלט! זה כמו לעשות פיצה בלי גבינה.
• ש: מי מפקח על תכניות החינוך?
  ת: למדינה יש את חלקה בפרויקט.

שום דבר לא צריך להיות מסובך. המילה "אלימות" לא צריכה להיות הכוכב הראשי של הסרט. ובכל זאת, המטרה שלנו במערכת החינוך היא לא רק לחנך לנצח, אלא גם לנסות להסביר ילדים שלפעמים קרחונים לא הם הבעיה.

אז איך נגמרים את המאמר? עם המסר הזה – אלימות לא מתאימה לנו!!! התקווה היא שבמקום זה נמצא סביבה חיובית ומתקדמת, יחד עם כל הבעיות הרגשיות שבוגרות השוק מדבר עליהן.

בואו נזכור שכל ילד הוא יחיד ומיוחד – ואם נעמוד על זה, נהיה מורים שלא מפסיקים לגלות!